חשבתם פעם מדוע יש ריבים בין בני זוג שפשוט חוזרים על עצמם שוב ושוב (ושוב) ולא מובילים לשום שינוי או התפתחות? האם אתם מכירים את זה בזוגיות שלכם?
לרוב דינמיקה של ריב מתפתחת (פחות או יותר) באופן הבא: קורה אירוע כלשהו בו אנו נפגעים, אנחנו מפנים את הכעס והאשמה על בן או בת הזוג שלנו, הם מרגישים מותקפים, אנחנו רבים, בהדרגה הרוחות נרגעות ואנחנו מתפייסים, עד לפעם הבאה.
דוגמא לדינמיקה כזו ניתן לראות למשל כשיש בן זוג בעל נטייה לריצוי יתר בזוגיות ועושה יותר ממה שהוא היה רוצה ונכון עבורו, עד שהוא מגיע לנקודה שהוא מרגיש שהוא כבר סחוט לגמרי. בנקודה זו פעמים רבות בן הזוג יפנה את הכעס על בת הזוג שלו, "תמיד אני עושה ככה וככה, נותן מעצמי, ואת לא מעריכה / אף פעם לא…"
חוסר הדיוק שלו עם עצמו על כמה באמת נכון לו לוותר ולתת מעצמו אל מול הנטייה לרצות מכעיסים אותו אך הכעס מופנה באופן אוטומטי לבת הזוג אשר מרגישה תחת מתקפה ומגיבה במגננות משלה, כך כל אחד נשאר במבצרו ולא מתאפשרת למידה והתפתחות לפעמים הבאות.
התבוננות פנימה .
1. מתחילים ב"בירור עצמי", האם היה באמת תיאום ציפיות ביננו בנושא הזה? האם אמרתי מה חשוב לי, מה שאני רוצה שיקרה, או שהנחתי שהצד השני מבין לבד? במקרה של הדוגמא הנ"ל אפשר לשאול האם הייתה לנו ציפייה שהצד השני יעצור את חוסר הדיוק שלנו עם עצמנו? יעצור אותנו מלתת? מה החלק שלנו במה שקרה?
- התבוננות החוצה – מדוע בן/בת הזוג שלנו התנהג או הגיב ככה? איך הסיטואציה נראית מהעיניים שלו/ה, עם אילו רגישויות הוא/היא מתמודדים? מה חשוב לו/ה? האם הוא ידע או הבין את הסיטואציה כפי שאנחנו חושבים שהוא הבין באמת? מה הייתה הכוונה שלו מאחורי המעשים?
- התבוננות משותפת – אחרי שהבנו (או לכל הפחות ניסינו להבין) את החלק שלנו ושל הצד השני, נשתף בחוויה שלנו, כולל ההבנה שלנו על עצמנו ועל בן/בת הזוג. חלק זה אינו פשוט כי הוא דורש לשתף בחולשה או בחלקים שאנחנו פחות גאים בהם לפעמים. כמו כן, זה דורש לקיחת אחריות והבנה שגם לנו יש השפעה על הסיטואציה שנפגענו ממנה. נגיד לבן / בת הזוג מה אנחנו מבינים לגבי האופן שאולי הוא ראה או הרגיש בסיטואציה ונשאל האם זה נכון? במידה ולא, נבקש שישתף גם מצידו.
כנראה שככל שמדובר בוויכוח שחוזר על עצמו, הוא לא ייפתר אחרי פעם אחת שנעשה תהליך כזה, אבל במקום "לופ" אינסופי של ריבים וויכוחים חוזרים שלא רק שלא מפתחים את הזוגיות אלא אף שוחקים אותה, בעזרת התמדה, שיתוף, אמפתיה ורצון להבין לעומק את עצמנו ואת בן/בת הזוג, תהליך ההתבוננות יוביל אותנו ליציאה מתחושת התקיעות אל עבר התפתחות זוגית.
